אחד הדברים שהביאו אותי לאלסקה היה הסרט Into The Wild, עם הפסקול המדהים של אדי וודר, והחלום שלי היה לשבת לבד בטבע, ליד האוהל שלי, עם ארוחת ערב שבישלתי לעצמי, להסתכל לטבע בעיניים ולהקשיב לשיר Gurenteed.
אז ישבתי על סלע קטן, לא רחוק מהאוהל, עם ארוחת ערב חמה ומפנקת, אחרי יום קשה של הליכה בשטח, רטוב מהגשם, קצת קר ומאוד לבד… ומקשיב לשיר… והדמעות פשוט יורדות…
ואז, אחרי לילה קר, התעוררתי לאחד הימים היפים, מזג אויר שאין כמוהו באלסקה, ומעלי ההר הכי גבוה ביבשת Mount Mackinly.
למרות שהיה יום קשה מאוד של טיפוס והליכת שטח לא פשוטה, היה קשה להוריד לי את החיוך מהפנים.
הדברים שמתמודדים איתם לבד, האופן שבו זה קורה, השיתוף העצמי בחוויה, המחשבות והתובנות שרצות בראש…
מרוב שאנחנו רגילים לקולות של בני אדם, גם זרימת הנחל נשמעת כמו שיחה אנושית… וזה יפה ומטריד.
החושים הופכים חדים, התכונות האמיתיות יוצאות החוצה, והמחשבות על הבית…
להיות לבד זה מפחיד, מאוד מפחיד, ועוצמתי! הרגע הזה שאני יורד מהאוטובוס באמצע שום מקום, והטבע מקיף אותי מכל כוון, והאוטובוס נוסע… ואני לבד… שקט… ואני מבין שאין ברירה, צריך להעמיס את התרמיל על הגב ולעשות את הצעד הזה, לרדת מהכביש ולהיכנס לטבע הפראי הזה… באנגלית זה נשמע יותר טוב… Into The Wild
היה מרהיב, קשה, מאתגר, מרגש, מתסכל, מאלף, מפחיד ומצחיק… היה הכל.
הגוף כואב, אבל מבפנים אושר עצום וסיפוק אינסופי… והמחשבה הזאת, על מי שנשאר בבית וכמה אהבה יש לי אליהן!
Everyone I come across in cages they bought
they think of me and my wandering
but I'm never what they thought
got my indignation but I'm pure in all my thoughts
I'm alive…
Eddie Vedder – Guaranteed (Into The Wild)
40abovezero 