אחרי שעת שינה אחת, רכבת לילה לנתב"ג, שעה של תורים ושאלות שגורמות לחשוב האם באמת ארזתי לבד, ובאמת התרמיל היה איתי כל הזמן?! (בכל זאת שעת שינה אחת…).
ארוחת בוקר קלה בטרקלין ומשחק של קליבלנד נגד גולדן סטייט ברקע, עיכוב שכרגע נראה כמו 20 דק', אבל היי… יש לי 3 שבועות, למי אכפת…
לונדון מחכה לי אבל רק לרגע, כי היעד הבא, סיאטל.
לפני שני לילות קראתי את הסיפר הזה לשתי המלאכיות שלי, סתם במקרה, לא התכוונתי, ופתאום הבנתי… עוד יומיים אני לא כאן, אני יוצא למסע מופלא, מסע שממתין לי כבר הרבה מאוד שנים.
לפני 16 שנים יצאתי למסע הראשון שלי, ניו-זילנד ואוסטרליה, וכל מי שמכיר אותי יודע שזאת היתה חווית חיי, החופש, הטבע, האתגרים, השינוי שעברתי בחיים. אבל באותו טיול ממש גם קרו דברים אחרים שהותירו אותי עם חור גדול, וחלום גדול אף יותר…
היום החלום הזה מתגשם ואני יוצא למסע שימלא את החור הזה, ויאפשר לי להמשיך הלאה…
אז אני יוצא ממש בעוד כמה שעות, ומקומות נפלאים… הנה אני מגיע.
40abovezero 