אלסקה, ארץ קשוחה, קשה, יפה, מהפנטת, מבלבלת, מאתגרת, חודרת, מרגשת, מעוררת מחשבות, לא מאפשרת אף רגע של חוסר עירנות, אבל פותחת הזדמנות למי שרק מוכן אליה.
ללכת לאיבוד בהרים, ללכת לאיבוד בין הנחלים והשלג המפשיר, להסתבך בענפים של שיחים עקשניים, לטפס מדרון תלול ולעמוד על שפת קרחון עצום.
להתחבא מהגשם בתוך האוהל, או בתוך מעיל גשם סגור היטב, לברוח מהיתושים ולצעוק עליהם כשהם מגזימים.
להיעקץ מדבורה, להיתקל בדב, להפתיע קריבו, ולהתידד עם ציפור על שפת אגם וקרח.
להישרף מהשמש, ולקפוא מקור בלילה בתוך שק שינה שסגור עד הסוף, לבשל ארוחת ערב על אדמת טונדרה רטובה, ולהחביא את השאריות מהדובים הסקרנים.
לעצור כשבא לי ולהמשיך כשאני רוצה, לשנות תוכנית, כוון, יעד, ולבחון כל הזמן מה הכי נכון, ומה באמת מתחשק ולמצוא את הדרך ביניהם.
לקום בבוקר, לצאת מהאוהל, לראות את השמש זורחת ולצרוח אל ההרים "בוקר טוב אלסקה" ולדעת שרק אני והחיות שמסביבי שמענו את זה.
להסתכל לטבע בלבן של העין, כשהוא מסתכל עלי בחזרה, ולהבין שאנחנו באותו צד, לכבד אחד את השני, לדעת שאני חלק ממנו, ולהכיל את השגעונות שלו.
לפגוש אנשים, דמויות, חברים, שלעולם לא הייתי פוגש אם זה לא היה באלסקה, להתאהב בסיפורים שלהם גם אם הם הדבר הכי שגרתי שקיים, ובשבילם זה עוד יום בחיים.
להיזכר בדברים שאני אוהב בעצמי בזכות כל אלה, וללמוד דברים חדשים שעוד לא ידעתי. להפנים דברים שאני פחות אוהב ולהבין שזה אני, עכשיו מעולם ולתמיד.
Anchorage, Barrow, Denali, Healy, Talkeetna, Wassila, Mcarthy, Kennickot, Valdez, Whittier, Seward, Homer…
Denali National Park unit 33, Kesugi Ridge, Bonanza, Harding Icefield, Kechmack Bay.
אז לא נותרו הרבה תמונות, אבל את החוויות האמיתיות אין דרך לשכוח ובטח לא לצלם.
אני בדרך הביתה, מתרגש, לא מאמין שזה נגמר, מאוהב עד הראש במקום שעזבתי ובמקום שאליו אני הולך, כי בשניהם יש האנשים והדברים שאני הכי אוהב בעולם.
ועכשיו צריך למצוא את המקום בו השמיים פוגשים את האדמה.
I won't be the last
I won't be the first
Find the way
to where the sky meets the earth
Its all right and all wrong
for me it begins at the end of the road
We come and go
(Eddie Veder, End of the Road)
40abovezero 
התרגשתי מאוד לקרוא
מתחברת בכל הרבדים
אהבתיאהבתי